מאת: ריטה ביול, קונדיטורית, נהנית מאוכל טוב, יין טוב, ונהנית לא פחות לכתוב עליהם.
ישבתי לשיחה צפופה עם לוטן ויסמן, מנהלת השיווק והייצוא של יקבי טוליפ ומאיה, ואחת מבעלות היקב. דיברנו על שליחות, אקטיביות, אנשים, ואיך הכל מתחבר ליין. תחילת הדרך של לוטן בעולם היין היתה לא קונבנציונלית, ויש לנו (הנשים שעדיין מחפשות את הדרך הזו) הרבה דברים שאפשר ללמוד ממנה.
אז איך בעצם הכל התחיל?
הכניסה שלי לתחום היא לא סיפור רומנטי במיוחד. זה יותר בחר בי, מאשר שאני בחרתי בזה. למדתי תקשורת. עבדתי הרבה שנים ברדיו, במשרד פרסום בארץ, ועשיתי סטאז' במשרד פרסום בחו"ל. בשנת 2014 ,המשפחה שלי נכנסה שותפה %50 ביקב טוליפ. אני הייתי בת 26 ,וזה היה אחרי שחזרתי לארץ מהסטאז'. לא הייתי בטוחה שאני בכלל רוצה לעבוד ביקב, אבל זה שאב אותי מאוד מהר. התחלתי בתור מנהלת שיווק של ארה"ב. התעסקתי בלהעלות את המכירות ובלייצר לנו שם. מאוד מהר הכפלתי, ואפילו שילשתי את המכירות שם. לאט לאט הפכתי למנהלת השיווק בארץ. התפתחתי לעשות את הייצוא לכל העולם, ולא רק בארה"ב, וזה מה שאני עושה היום. נכון שהיום אני חלק משמעותי מהיקב, אבל לא הובטח לי מראש שהתפקיד שלי יהיה מה שהוא היום.
מסתבר שבחירת המשפחה בכניסה ליקב טוליפ לא היתה מקרית. לוטן ממשיכה ומספרת:
עוד סיבה שנכנסנו ליקב טוליפ היתה לא רק אהבה ליין, אלא גם העניין שזה יקב שמעסיק אנשים עם מוגבלויות. זה היה מאוד חשוב לאבא שלי, ולמשפחה כולה. אם כבר נכנסים לעולם של יקבים, אז שזה יהיה עם ערך מוסף. והערך המוסף פה הוא מדהים. אנחנו מראים לעולם שכל עסק יכול להעסיק אנשים עם מוגבלויות, אין סיבה שלא. יש קשיים, אבל בסוף זה שווה את זה. כשאתה נותן אתה גם מקבל, וזה מאוד מורגש אצלנו ביקב.
אמרת שלא היית בטוחה שאת רוצה להיכנס לתחום. אז מה היו השיקולים בעד ונגד, ומה הכריע?
הציעו לי עוד עבודה, בשיווק במד"א. נורא רציתי את זה בקטע של שליחות, אבל בסוף נפגשתי עם רועי (הבעלים והמנכ"ל של יקב טוליפ) והרעיון של עבודה בתחום היין סחף אותי. מבחינת היין עצמו, הלמידה לא מפסיקה. נכון שיש בתוך היקב את הכלים, למשל יש את היינן שיכול להסביר וללמד, ואנשים שעובדים הרבה שנים בתחום, אבל בסוף זה לטעום המון, לשבת עם אנשים שאוהבים יין ולדבר על יין. בהתחלה הייתי מאוד נבוכה. כל הזמן שאלו אותי "נו מה את חושבת על היין?" ולא היה לי נעים להגיד. לקח לי זמן להרגיש שאני יכולה לטעום יין ולתת את דעתי, ולא להרגיש שאני מדברת שטויות. אבל לאט לאט נפתחתי, והבנתי שאין תשובה נכונה או לא נכונה. קיבלתי יותר בטחון והתחלתי להרגיש שאני ממש מבינה. זה תחום מרתק ותמיד לומדים עוד. למשל הכרמים זה משהו שהוא סופר מעניין, וגם התחנה הראשונה של היין, שהיא הכי מעניינת כי שם הכל נוצר. שם הייתי רוצה להעמיק יותר את הידע שלי, אבל לא תמיד יש זמן. הבציר הוא בתקופת החגים, וזה הזמן הכי קשוח ליקבים.
אז בעצם כשהתחלת, עדיין לא היה לך ידע רשמי בתחום היין.
לא היה לי שום ידע. בהתחלה שתיתי גוורץ בברים התל אביביים, וזה היה הידע שלי. באתי ממשפחה שאוהבת יין, בעיקר אבא שלי. תמיד היינו שותים יין בארוחות, אבל זה אף פעם לא היה נושא השיחה. לא באתי עם ידע מקדים בכלל. באתי עם רקע בשיווק ובפרסום.
את מעלה פה נקודה מעניינת, שאפשר להיכנס לתחום מכל מיני זוויות. ואפילו ביקב יש מנעד רחב של תפקידים, ויש עוד תחום שלם מעבר ליקבים.
את לא חייבת להבין ביין בשביל לעבוד ביין, לפחות בהתחלה. אפשר לבוא עם רקע בייצוא, בשיווק, או בתחום אחר. בסוף לומדים את המוצר כמו בכל חברה.
גם אם היית עובדת במד"א, היית צריכה ללמוד את המוצר שלהם.
כן, ההבדל הוא שהמוצר הזה הרבה יותר כיפי, ותמיד יש מה ללמוד. ועוד משהו שמבדל יין, זה שיש הזדמנות אחת. יש בציר רק פעם בשנה. אם את מייצרת כיסאות ויצא לא טוב, את זורקת הכל ומנסה מחדש. ביין יש לך הזדמנות אחת, וזה הופך את זה למאוד מרגש. כשיש בציר, אז כולם בתוך זה. ההצלחה היא משמעותית. אם יצא נוזל לא טוב, אז הלך היין.
איך נראה סדר היום שלך?
כל יום נראה אחרת, וזה מה שכיף ביקב, ובשיווק בכלל. יש המון מקום להיות יצירתית, לפתוח את הראש ולחשוב. היום יום מלווה בהמון פגישות הרבה סיעורי מוחות משום שיצירה זה משהו שצריך לבוא ביחד. כמובן יש גם את הדברים "הרגילים" ,שיחות ועדכונים עם המפיצים שלנו (שנמצאים בעיקר בארה"ב), מעברים על דוחות של מכירות ועמידה ביעדים. הגאנט שלנו לשבועות הבאים מתעדכן כל הזמן והוא כולל סושיאל, מועדון לקוחות, אירועים שבאופק, פגישות חיצוניות עם ספקים ועוד. בקיצורת לא משעמם אצלנו. חוץ מזה, יש המון סיעור מוחות ודיבורים על העתיד. אצלנו מדברים המון על מה יהיה, על הלאה, על איך לחדש לקהל שלנו, ולא רק על ההווה. איך אנחנו עושים דברים שונים ויוצאי דופן, זה תמיד במחשבה שלנו. הכל תוך כדי שמירה על האותנטיות של יקב טוליפ.
גם יקב טוליפ הושפע מהמגיפה שפקדה אותנו בשנים האחרונות:
אני חייבת לציין שהקורונה כן הביאה מהפכה תרבותית של יין בישראל. זה עשה רק טוב. בתור מנהלת שיווק כל הגבולות נפרצו. לא היה פחד לעשות דברים פורצי גבולות (בעולם היין הישראלי, שעד לא מזמן היה מאוד שמרני). זה כל כך כיף לראות הרבה צעירים שותים יין, ויודעים מה הם שותים, מתעניינים. אנשים שותים יין ביום יום בבית, מה שפעם לא היה קורה. זה מדהים שיקב טוליפ חלק מזה. היקב שלנו חי ונושם את מועדון הלקוחות שלנו. אנחנו משקיעים בהם המון, ואנחנו רואים את זה בחזרה.
צוות טוליפ, מאיה ואדום כהה
לאורך הקריירה שלך, בעיקר בתחום היין, היה משהו שהרגשת שמאוד עזר לך? מה גרם לך להגיע לנקודה שבה הרגשת בטוחה להגיד מה את חושבת על היין שאת שותה?
וואו, זאת שאלה ממש קשה. לא חושבת שיש לי נקודה כזו, אבל זה קרה ממש לא מזמן. אני כמעט 8 שנים בתחום, ורק לפני שלוש שנים בערך התחלתי להרגיש בטחון. WSET בהחלט עזר, אבל בעיקר האנשים שסביבי. אני מוקפת באנשים שאוהבים יין, וזה היתרון של לעבוד ביקב. באיזשהו שלב הם נתנו לי את הבטחון להגיד את מה שאני חושבת. חוץ מזה אני מנסה לנסוע ליקבים בעולם כמה שאני יכולה, זה מאוד עוזר. עיקר הטיולים שלי הוא יקבים. גם כשאני בחו"ל אני עובדת בזה, זה חיידק שלא עוזב. פתאום כל מקום שהולכים אליו בודקים את התפריט, את החלוקה לקטגוריות. בסוף חיים את זה מאוד, ובכל מקום.
נגעת בנקודה שזה תחום שכל הזמן לומדים בו, והלמידה לא נגמרת. יש לך המלצה למקורות מידע שאת עוקבת אחריהם? משהו שעוזר לך להישאר מעודכנת בתחום, מעבר ללימודים הרשמיים?
אני בעיקר טועמת המון. אני חיה את העולם הזה. מה שאני ממליצה מאוד לעשות זה לייצר קבוצת טעימה של אנשים שיכולים להיות גם חובבי יין וגם אנשי מקצוע מהתחום. העיקר שאלה יהיו אנשים שתרגישי בטחון לדבר איתם. פעם בחודש-חודשיים נפגשים וכל אחד מגיע עם בקבוק יין לפי העדפה או נושא שבוחרים מראש. אני חושבת שזו הלמידה הכי טובה. בנוסף, אני ממליצה לעקוב אחרי האנשים שנושמים יין : הסומליירים המובילים בארץ ובעולם, הם בד"כ יהיו מאוד מעודכנים. אבל גם לא לרוץ אחרי טרנדים, כי זה מה שהם. להמשיך לעשות את מה שאת אוהבת. למצוא את מה ששלך.
יש משהו שנותן לך השראה בתחום? יקב שאת אוהבת לעקוב אחרי העשייה שלו?
בארץ המון יקבים נותנים לי השראה, אין יקב שאני לא עוקבת אחרי העשייה שלו. שניים שאני מושפעת מהם מאוד לטובה הם יקב גתו ויקב SPHERA .יקב גתו מאוד מגניב אותי. הם עושים עבודה מדהימה בשיווק שלהם. SPHERA זה יקב שאני מאוד מעריכה. אני חושבת שהם עושים יין מצויין והולכים עם העקרונות שלהם. זה משהו שמאוד חשוב בעולם היין, כי אפשר להיסחף מהר מאוד למה ש"השוק רוצה". בשביל ללכת עם "האני האמיתי" שלך, או של היינן, צריך להיות מאוד חזק גם מול השוק. לא כל טרנד הוא נכון ליקב. לא תמיד יש את התשתית (כמו זן הענבים), או את החיבור של היינן.
למי את חושבת שעבודה בתחום היין מתאימה? מצד אחד, את לא הגעת עם אהבה לתחום ונשאבת אליו בכל זאת, ומצד שני זה שמישהי אוהבת את התחום לא בהכרח אומר שהיא תסתדר בעולם הזה.
אני לא חושבת שיש הגדרה למי זה מתאים. כל מי שבא עם ראש טוב, שהוא בן אדם של אנשים, ומוכן לעבוד קשה, יכול למצוא את המקום שלו. העבודה ביקב מאוד קשה. זה מקום קטן שצריך לעשות בו הכל, בעיקר אם מדובר ביקב קטן כמו אצלנו. את יכולה למצוא את עצמך מסדרת כיסאות למרכז המבקרים כי אין מי שיעשה את זה. צריך בן אדם שיודע להפשיל שרוולים, אבל גם מישהו עם ראש יצירתי ושיודע לחשוב קדימה. החשיבה קדימה היא מאוד קריטית. בארץ יש בערך 400 יקבים, ואנחנו עדיין לא שותים מספיק יין בישראל. לצורך השוואה לאירופה- הם שותים 36 ליטר לאדם, ואנחנו 6-5 ליטר. התחרות היא על שוק מאוד מצומצם, וחייבים לבוא עם רעיונות ומוצר טוב. העבודה יכולה להתאים לכל בן אדם שאוהב אנשים, וכמובן יין. וגם אם נכנסים לתחום בלי לאהוב, מהר מאוד מתאהבים ביין בכל זאת." נראה שדבר נוסף מייחד את העבודה ביקב, והוא הזמן שהעובדים נשארים בו. "יש לנו עובדים שנמצאים ביקב כבר 18 שנים. אני עובדת 8 שנים, ואני נמצאת מעט זמן ביחס לאחרים. אנשים נשארים במקום עבודה אחד כי יש להם אתגר. כל הזמן יש מה לעשות, כל הזמן יש מה לחדש, כל הזמן דברים קורים, וצריך להיות על זה. זה אחד הדברים היפים בתחום. גם לא חייבים לבוא עם הרבה תארים.
המחשבה שצריך לצבור ידע כדי להתחיל בתחום יכולה להרתיע.
זה תלוי תפקיד. למשל עכשיו אנחנו מחפשים מישהי שבאה מהתחום. אבל אני יכולה להגיד לך שיש לי עובדים שבאו ללא רקע מקדים ביין, אלא דווקא עם ידע בשיווק.
הייתי שמחה שניגע גם בנקודה של איך זה להיות אישה בתחום הזה, ואיך זה לעבוד ביקב בתור אישה. תחום היין עדיין נחשב סביבה גברית.
אני מסכימה שזה עולם מאוד גברי ושעדיין הרוב השולט הוא גברים. לא הייתי משליכה את זה רק על תחום היין, ואני חושבת שזה משתנה מאוד. אצלנו הנשים הן הרוב, גם בתפקידים ניהוליים. ואני מקווה שגם בשאר היקבים זה ככה. יקב טוליפ הוא יקב שהוא קיבוץ גלויות. מבחינתנו העיקר זה הבן אדם. בנוסף, היום יש המון נשים משפיעניות בתחום היין. אני חושבת שהשזרה האיצה את התהליך, ונתנה מקום לנשים בעיקר לא לפחד. אני חושבת שאם פעם הרגשתי שיש משמעות לזה שאני אישה בתחום, היום אני כבר פחות מרגישה את זה.
יש לך עצה למישהי שעדיין לא נכנסה לתחום, ותוהה מאיפה להתחיל?
התחום הוא מאוד רחב. צריך להבין קודם כל מה את רוצה. להגיד שאת רוצה לעבוד ביין זה לא מספיק. באיזה חלק את רוצה לעבוד? ביקב, בתור סומלייה, מהצד של החנות, או המסעדה, להיות יינית, ליזום משהו חדש? בסוף מדובר במוצר אחד, היין. אבל העבודה מגוונת. אני אישית חושבת שהעבודה ביקב נותנת המון. את מגלה את עולם היין על כל צורותיו. מהייצור, הכרמים, הבקבוק, ועד השיווק, ההפצה, הייצוא, ומרכז המבקרים. כשמגיעים מהחוויה של יקב חשופים להמון תחומים בעולם היין.
אז ההמלצה היא להבין באיזה אזור של עולם היין רוצים לעבוד, ובעיקר להקיף את עצמי באנשים טובים, לא משנה במה בוחרים.
הכי חשוב, בכל תחום, זה לא להתבייש. פעם הגיע אליי מישהי, דפקה על הדלת, ואמרה שהיא מחפשת עבודה. באותו רגע חשבתי שזו חוצפה שהיא מגיעה באמצע יום עבודה, אבל בסוף היא עבדה אצלנו. היה לה מספיק אומץ להגיד שהיא רוצה את העבודה הזו. דרך נוספת להיכנס לתחום היא להתחיל כמטעימת יין. אנשים שעבדו אצלנו כמטעימי יין התפתחו וכיום עובדים בתחום היין במגוון תפקידים שונים. אנחנו מאוד מתגאים בזה שיצאו מהיקב שלנו אנשי יין. היקב שלנו מאוד מאפשר למידה. אנחנו משקיעים הרבה בהדרכות של הצוות. אלה אנשים שמגיעים כשהיין הוא לא החיים שלהם, אבל מי שמתאהב בתחום, זה נהיה החיים שלו. מי שעובד בתחום היין אלה אנשים טובים. אין לי מילה אחרת לתאר את זה. יין זה הנאות החיים. כשעובדים בתחום כזה, חייבים להיות עם וייב חיובי לא?
איפה באמת מחפשים היום עבודה? אני יודעת שיש דף של דרושים באתר של השזרה. האם מספיק לחפש אונליין, או להיות אקטיביים ולפנות ליקב?
צריך להיות אקטיביים. יש את הדף של השזרה, את הדף של הWSET ,ואפשר לחפש משרות גם ב-Alljobs .אפשר גם לפנות ישירות ליקבים. אנחנו לא בהכרח מחפשים אנשים עם ידע מאוד מעמיק, אלא אנחנו מחפשים אנשים עם תשוקה. אנחנו מאוד מאמינים בללמד, אבל חשוב לנו שיגיעו אלינו עם רצון. לא לפחד לפנות ישירות למקומות, לשלוח מייל, להתקשר, להגיד שאת מתעניינת בתחום. גם אם אנחנו לא מחפשים באותו רגע, אולי אנחנו מכירים מישהו אחר שכן.
זה מעודד ומעורר השראה לשמוע ממישהי בתחום שיש לה חוויות כל כך חיוביות. משהו נוסף שהיית רוצה להוסיף?
בעולם היין יש תחושה של אחדות מסויימת, ייננים משתפים פעולה אחד עם השני לא מעט. בייצוא אני יכולה להגיד לך שכולם רוצים דבר אחד - לשבור את הסטיגמות על יינות ישראלים ולפרוץ את גבולות השוק הכשר. לכן, גם כשאני בחו"ל בתור נציגת יקב טוליפ, במקום מסויים אני מייצגת את כל היקבים. וזאת לא רק אני. כולם ככה. יש פה משהו שמאחד את כל היקבים שמייצאים ובעיקר הגדולים. הם עושים עבודה מדהימה, הם באים לשנות דעת קהל, וגם אנחנו. אנחנו מאוד מאוחדים. גם בתערוכות, כולנו ביחד ונעזור אחד לשני. יש תחרות בתחום היין בארץ, אבל כשיוצאים החוצה אנחנו מאוחדים. לא משנה איזה יין מישהו יקנה, העיקר שהוא יקנה יין ישראלי וישנה את הדעה שלו עלינו. אנחנו מציגים את הצד היפה של ישראל.
למדתי הרבה מהשיחה הזו. אני בטוחה שזה יעזור לעוד הרבה נשים, וייתן עוד השראה ועוד דחיפה לא לפחד להיכנס לתחום הזה.
התחום הזה נהיה מאוד נשי, יש פה המון נשים, ואין ממה לפחד.
לפרופיל המקצועי של לוטן לחצו כאן