הַשִּׁזְרָה הופכת לעסק חברתי, אבל מה זה בעצם?

מאת: טל טאובר גוטסדינר

 

הַשִּׁזְרָה הופכת לעסק חברתי, אבל מה זה בעצם?

מהרגע שנפתחה קבוצת הפייסבוק של הַשִּׁזְרָה, בסוף פברואר השנה, קרו כל כך הרבה דברים ובקצב מסחרר. שיתופי פעולה, תכנים, אירועים והמון הזדמנויות חדשות ומרגשות לפיתוח מקצועי של נשות תעשיית היין ותרבות היין.


ההיענות של כל כך הרבה נשים למיזם הזה הייתה עדות לכמה שהמרחב הזה היה נחוץ, ובכל יום קיבלתי חיזוק לכך שאני משקיעה את האנרגיות שלי במקום חיוני. פחות או יותר מהשבוע הראשון העבודה על פיתוח הַשִּׁזְרָה הצריכה 200% מהזמן שלי, כל מרצי וזמני הושקעו בקהילה, וגם זמנן ומרצן של נשים נוספות שמעורבות בעשייה.

וכפי שהכל קרה מהר-מהר, תוך זמן קצר נדרשתי לשאלת עתידה של הַשִּׁזְרָה: ידעתי שכדי להגשים את המטרות שלה (שמפורטות כאן) היא צריכה להפוך לארגון, וידעתי שאני צריכה להיות מסוגלת להפוך את זה לדיי ג׳וב שלי כדי להשקיע במיזם הזה את מידת ההשקעה הנחוצה בשביל שיצליח. בעזרת ייעוץ עסקי בשילוב שיחות עם קולגות, בחנתי את שאלת סוג הארגון; אם זו צריכה להיות עמותה / עסק / קואופרטיב. הקשבתי, בדקתי, חקרתי מודלים שונים והבנתי שאין תשובה אחת נכונה. אך לאחר התעמקות רבה (שאולי ארחיב עליה בהזדמנות נפרדת) השתכנעתי שהמודל של עסק חברתי תפור למידותינו.


אירוע הפתיחה של הַשִּׁזְרָה 30.5.21. צלמת: בר כהן


אז מה זה עסק חברתי?

״עסק שפעילותו מוכוונת למימוש מטרות חברתיות. התאגדות שנוסדה במטרה לטפל או לקדם אתגר חברתי או סביבתי תוך שימוש בכלים ושיטות ניהול עסקיות. עסק חברתי מכוון לשורת רווח כפולה - פיננסית וחברתית״. המודל של עסק חברתי הוגדר על ידי מוחמד יונס, זוכה פרס נובל.

בתרגום אלינו: אנחנו מקדמות שוויון הזדמנויות והובלה מקצועית נשית בתחום היין ,ואנחנו עושות את זה בכלים עסקיים כדי להצליח במטרות שלנו, וכדי לייצר הכנסות ורווחים שחוזרים חזרה לקידום מטרות הקהילה.


מה ההבדל בין זה לעמותה?

בעמותה השאת רווחים היא לא מטרה. בעסק חברתי ההצלחה תבוא לידי ביטוי בגידול ברווחים במקביל להגשמת המטרה החברתית. מבלי להזדקק לתרומות, הכנסות הארגון נובעות מהצלחת העסק (כמו שאמרנו – בזכות שיטות ניהול עסקיות), הן מאפשרות לעסק להמשיך להתנהל ולקדם את מטרותיו החברתיות.


עסק חברתי בישראל

למעשה, עסק חברתי אינו מוגדר היום בחוק הישראלי. חיפוש גוגל קצר יוכל להביא אתכןם להסברים נהדרים על המודל העסקי, אבל אין היום בארץ פיקוח על ההגדרות האלה (בניגוד למדינות אחרות, כמו אנגליה למשל, שם Social Enterprise הוא מודל נפוץ שמעוגן בחוק). מבחינת משפטית, עסק חברתי הוא פשוט עסק, וההפיכה שלו לחברתי היא כיום עניין של הצהרת כוונות, כך לפחות עד שתעבור הצעת החוק שתוכלו לקרוא עליה כאן.


יצא לכןם לשמוע את המינוח "המגזר הרביעי"? אז הוא מתייחס בדיוק לסוג הזה של העסקים, שמשלבים בין יזמות עסקית שמטרתה להשיג רווחיות ליזמות חברתית שמטרתה תמיכה בקהילה. לאלו שלא יצליחו להתרכז בשאר הטקסט עד שלא ידעו מהם 3 האחרים: המגזר הראשון – הציבורי, המגזר השני – העסקי, המגזר השלישי – ההתנדבותי (למשל עמותות). דוגמה לעסק חברתי / ארגון במגזר הרביעי היא למשל בנק גרמין.


למה המודל הזה מתאים הַשִּׁזְרָה?

1. בהיבט החברתי - כי ההקמה של המיזם הזה החלה מאג׳נדה חברתית ואני מאמינה שנכון לשמור על הליבה גם בהמשך הדרך. הקידום המקצועי של נשות היין ותרבות היין היה ויהיה המצפן.

2. בהיבט העסקי - זה שאנחנו מקדמות אג׳נדה חברתית לא סותר את היכולת שלנו להרוויח כסף. יותר מכך, פעמים רבות נשים מסתייגות מדיבור על כסף ומרגישות צורך להתנצל בניסיונותיהן למקסם את הרווחים שלהן. דווקא בגלל שהַשִּׁזְרָה היא קהילה מקצועית נשית – אני מאמינה שאנחנו צריכות ללמוד לדבר על כסף ולהרוויח אותו בבטחון.


טל טאובר גוטסדינר, אירוע הפתיחה של הַשִּׁזְרָה 30.5.21. צלמת: בר כהן


מה השלב הבא?

תיפתח אפשרות להצטרף כחברות בשִּׁזְרָה (ממברשיפ) - בתשלום. דמי החברות הם אחד מערוצי ההכנסה של העסק החברתי שלנו, והם יאפשרו לשִּׁזְרָה להמשיך להציע לכן מגוון שירותים וערכים כדי לקדם את הפיתוח המקצועי שלכן - ואת מטרות הַשִּׁזְרָה.


אם נשארו לכןם עוד שאלות, אני ממליצה להכנס לכתבה המעולה הזאת של טלי חרותי סובר על המגזר הרביעי.

לסיכום, מדובר במודל מסקרן שהולך ונהיה פופולרי יותר בשנים האחרונות, ואני מקווה שיהיה נפוץ גם פה בארץ. כמו שאנחנו מובילות עולם תוכן של יין שהולך ומתפתח בארץ, כך נוביל גם חשיבה ארגונית מחודשת ונראה שאפשר לקדם אג'נדה חברתית וגם להשיא רווח.

 

טל טאובר גוטסדינר, מייסדת ומנהלת קהילת הַשִּׁזְרָה.

לחשבון האינסטגרם הפרטי של טל - לחצו כאן.