מאי סירי הקימה שוק קולינרי, שמאגד יצרניות וחקלאים. הכירו את גֶּלֶם

טל טאובר בשיחה עם אשת הקולינריה והיזמית מאי סירי

מאי סירי. צילום: רוני כספי

מאי כיף לדבר! 

עבר הרבה זמן!

ספרי לנו על עצמך

אני מאי, בת 31, רווקה. אוכל, יין וקולינריה תמיד היו התשוקה שלי - דרך להביע את עצמי, לעשות דברים אחרת. אני אוהבת לשנות מתכונים, להתעסק בהכנת מאכלים, לארגן ימי הולדת. אני מאלה שחוגגות כל שנה יומולדת, מאוד אוהבת לקשור דברים ביחד: אנשים, אוכל, קולינריה, כיף.

את שוזרת.

נכון.

מתי התחלת לעבוד בתחום?

בתחילת שנות ה-20 עבדתי במטבח אצל אהרוני בראמן בשרונה. היה כיף אדיר ולמדתי המון, אבל הבנתי שאני לא רוצה להיות טבחית. באותה תקופה הסתכלתי על מיכל אנסקי שהייתה שופטת במאסטר שף ואמרתי לעצמי: ככה אני רוצה להיות! אישה מבינה באוכל, שתופסים ממנה, יזמית. התחלתי לחקור מה היא עשתה וגיליתי שהיא למדה באוניברסיטה למדעי הגסטרונומיה באיטליה.

לימודים שהיום כבר הרבה יותר מוכרים בארץ, אבל בזמנו פחות. מה למדת שם?

תואר ראשון במדעי הגסטרונומיה, תואר של 3 שנים.

נסעת עם מישהו?

נסעתי לבד בגיל 22, קודם לפירנצה ללמוד איטלקית ואז לתואר בברה (פיימונטה). הבנתי שזה כל מה שמעניין אותי - ההיסטוריה של האוכל והחקלאות, להבין תרבויות, תהליכי בישול, כימיה. זה באמת ריתק אותי.

בהתחלה ההורים שלי לא הסכימו. כבר הייתי רשומה לאוניברסיטת בן גוריון לתואר בהנדסת תעשייה וניהול, הייתי באמצע המסלול הקלאסי, עד שהצלחתי לשכנע אותם שזו לא קפריזה.

וזה היה כל מה שחלמת?

כן. הלכתי עם האינטואיציה, זה הרגיש לי כל כך נכון. הייתה שם קהילה מטורפת של אנשים כמוני שאוהבים אוכל אבל לא רוצים בהכרח לעבוד במטבח - אנשים שפועלים מתשוקה, אנשים סקרנים. נחשפתי שם לתנועת הסלואו פוד שאני מתחברת מאוד לערכים שלה. שם גם התאהבתי ביין והתחלתי לעסוק בו.

ספרי

לקחתי חלק בהקמת בר של יינות טבעיים שלימים הפך להיות הבר הכי פופולרי בברה, ועבדתי באירועים של מרתף היין של האוניברסיטה - יש שם מלא יינות מתיישנים. ככה יצא לי לטעום יינות מטורפים, גם את הקלאסיים, לא רק הטבעיים של ההיפסטרים.

עם איזו צידה לדרך יצאת מהלימודים?

בראייה הוליסטית יותר על אוכל. הבנתי את החשיבות בלהכיר את מי שמייצר את האוכל, להבין תהליכים שתוצרת חקלאית כמו שמן זית וגבינות עוברת עד שהיא משמשת אותנו במטבח. וגם התנהגות צרכנית חכמה יותר ופחות בזבזנית. החוויה הזאת שינתה אצלי הרבה ובאמת נטמעה. זה גם משהו שאני רוצה להעביר היום בגלם.

צילום: רוני כספי

תכירי לנו את גלם

גלם הוא בית לאיירועי תרבות קולינריים, הנוצרים בשותפות עם חקלאים ויצרנים ארטיזנליים, ומציעים חוויה הוליסטית סביב אוכל. בתוך הבית הזה מתקיים גם תוכן תרבותי-קולינרי הנשען על ערכי Slow Food, ובסופו של דבר נוצרת קהילה שמתייחסת אחרת לאוכל - ולאנשים שעומדים מאחוריו. הקמתי אותו בקיץ האחרון (2025) ודרכו אני רוצה ליצור את מגרש המשחקים שלי לרעיונות ומיזמים. המוצר הראשון של גלם הוא שוק קולינרי שמאגד סביבו יצרנים וחקלאים מהשורה הראשונה, שמדברים בשפה דומה מבחינת היחס לחומרי גלם ותהליכים מסורתיים.

מה היה בשוק הראשון שהתקיים באוקטובר?

השתתפו בו 18 יצרנים במתחם "החניון" בדרום תל אביב. ניסיתי ליצור שם חוויית בילוי וקנייה - שאנשים יבואו לקנות את הקניות של שישי בצהריים, אבל גם ליהנות מבילוי: כריכים שמבוססים על תוצרת השוק, לשתות יין של אחד הייננים. היו אנרגיות מדהימות, כמו שוק אירופאי איטלקי - זאת ההשראה שלי. דיבור ישיר עם יצרנים, קשר שמחזק את ההערכה לאוכל.

ואחר כך?

היה שוק נוסף בסוף נובמבר. מאז הזמינו אותי להשתתף בעוד מקומות, וזה ממש מגניב. נוצר שיח סביב הדבר הזה, הצלחנו לעשות משהו שמעניין אנשים. פנו אלי עוד יצרנים שרוצים להשתתף ולהיות חלק מקהילת היצרנים. זה גרם לי להבין שאני עושה משהו נכון וטוב, ואני רוצה להמשיך בקו הזה ולהכניס פן של תרבות ותוכן: סדנאות, הרצאות ותערוכות בזמן השוק, וגם בדיגיטל - ליצור תוכן שמדבר על תהליכי עיבוד, להראות את העבודה והמלאכה של היצרנים ולספר את הסיפורים שלהם. פלטפורמה של אירועי תרבות קולינריים.

למה את חושבת שיש עכשיו התעוררות של שווקי איכרים?

אולי זה בא כתשובה לשווקים קצרי הטווח שנולדו בזמן המלחמה והקורונה. יש איזושהי בקשה ליצור שווקים ארוכי טווח, יציבים.

מאתגר ליצור המשכיות. איך באמת עושים שזה יחזיק?

שאלה מעולה. אני מתמודדת איתה ומנסה להתנהל בצורה שתאפשר המשכיות, ולהיות קשובה למה שאני רוצה לעשות, למה שהצרכנים מחפשים ולמה שהיצרנים והחקלאים צריכים.

צילומים: רוני כספי

ספרי על השוק הקרוב

הוא יתקיים ביום שישי הקרוב 19.12, בין השעות 9:00 - 15:00, בחצר המשק של משק עפאים בשלמה 6, תל אביב–יפו.

אני מתרגשת שזה קורה שם - הם האורים והתומים של חקלאות וגבינות.

באמת מרגש. כמה יצרנים הולכים להשתתף?

כ-23 יצרנים מדהימים שהולכים להגיש את המוצרים הכי מיוחדים שיש: מותססים של טנא מבית OCD, טוניק ומרקחות אלכוהוליות של נעמה שטרנליכט, ורמוט Vedetta של אייל דרורי, לחמי מחמצת עם חריטות מיוחדות של האופה והבלוגר מורן גולן (Dough Engineering), עסיס יינות טבעיים, זני תותים נדירים ומייוחדים של משק חצר עם שיח, ועוד מלא דברים שווים.

את מחפשת עוד יצרניות שיצטרפו בהמשך?

תמיד, גם חשוב לי שיהיו הרבה נשים והרבה משפחות מילואים.

אם קוראת את זה יצרנית שזה מעניין אותה, איך היא יוצרת קשר?

כותבת לי באינסטגרם או בוואטסאפ.

אתגרים מקצועיים בתחילת דרכה של עצמאית - בטח לא חסר. מה עוזר?

יש הרבה אתגרים ואני מרגישה מאוד את הצורך בליווי ולדבר עם עוד עצמאיות. לאחרונה התחלתי ליווי עסקי של מעוף. מה שהכי גורם לי להמשיך ליצור זה לראות את האמון שיש לאנשים בי ובמה שאני עושה. זה מאוד חזק ליצור עסק שהוא סביב קהילה ויצרנים. יש הרבה אנשים שתומכים בדרך ועוזרים, במיוחד הירתמות נשית. קהילה נשית תומכת זה הדבר הכי חשוב בעולם, במיוחד כשאני עושה את זה לבד.

מסכימה. מה התוכניות שלך להמשך?

אני שואפת להמשיך להגשים את החלומות שלי דרך גלם - כבית לפעילויות קולינריות חי ומתפתח, שמחבר בין יצרנים, חקלאים ואנשים שאוהבים אוכל עם ערכים. המטרה היא שגלם יהפוך למותג חזק ולשחקן משמעותי בזירה הקולינרית, כזה שמטפח קהילה, מייצר שפה אחרת סביב אוכל, ומדגיש עבודת בעלי מלאכה, יצירתיות, חומרי גלם איכותיים ועונתיים, צריכה אחראית וחוויה פשוטה, נעימה ומשמחת.