אדוה אופיר על המשק המשפחתי ועל סרט הביכורים
- talgottes
- לפני יומיים
- זמן קריאה 3 דקות
טל טאובר בשיחה עם אדוה אופיר, יוצרת דוקומנטרית ודור שני במשפחת משק אופיר
היי אדוה, כיף לדבר! ספרי קצת על עצמך.
גם אני שמחה! אני אדוה אופיר, בת 39, נשואה ואמא לשלושה. דור שני לעסק המשפחתי שההורים שלי הקימו ב-1985, משק אופיר באלון הגליל. משק שמשלב מכוורת לגידול דבורים וכרמים לייצור יין. נולדתי וגדלתי באלון הגליל, וחזרתי לגור כאן אחרי שהבן שלי נולד.
היה ברור שתעבדי עם המשפחה?
בכלל לא. למדתי עבודה סוציאלית במכללת תל חי, ומתחילת הלימודים השתלבתי גם בחוג לקולנוע. בהמשך למדתי וידיאותרפיה ושנת השלמה לתואר שני בקולנוע באוניברסיטת תל אביב. כל הזמן חיפשתי מסגרת ליצור בה. במהלך שנת הלימודים האחרונה, התקבלתי לחממה לנשים יוצרות של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. זה היה הקיו שלי להתרכז בעשייה הקולנועית - על הסרט הדוקומנטרי "עמלים" שמתעד את מסורת הדבוראות במשפחה שלי.
על התוסס והמתוק
איך המשק התרחב לגידול כרמים וייצור יין?
אבא שלי הוא חקלאי - יזם. דור שני למגדלי דבורים. הוא הגיע עם אמא שלי בשנת 1982 לאלון הגליל כשזה היה מושב חדש. בנוסף למכוורת שהקימו, הוא רצה להשתרש ולטעת משהו באדמה. ייעצו לו לטעת כרם ענבים, ששימש בשנים הראשונות לענבי מאכל. הוא קיבל חלקה של הישוב שאף אחד לא רצה לעבד כי היא הייתה מלאה באבני גיר ובאלונים. תנאים מאתגרים לגידול. אבא שלי אמר: נותנים לי - אני לוקח - ושם הוא נטע.
זה היה ביום שבו נולדתי ביולי 1986. בלילה אני נולדתי ובבוקר סבא שלי חיכה לו עם הטוריה והם נטעו את הכרם הראשון. בערך עשור גידלנו ענבי יין ומכרנו ליקבים, עד שב-1999 אבא החליט - אם כולם אומרים שיוצא יין טוב, בוא ננסה בעצמנו.
ואיך את התחברת לעבודה במשק?
הייתי שם מאז שנולדתי, אבל בתור ילדה לא אהבתי את עבודות המשק, העדפתי לשחק עם חברות, לרקוד. לא היו כאן המון משפחות חקלאיות, וקינאתי בחברות שלי שההורים שלהן עבדו במשרד. במשך שנים עזרתי רק כשהיה צריך, עד שבשנת 2011, קיבלתי מאבא שלי את הפיקוד על פעילות "בוצרים ונהנים" שיזם כמה שנים לפני כן. זו פעילות בציר והכנת תירוש לכל המשפחה, אז נחשפתי בצורה אינטנסיבית לקשר ישיר עם לקוחות, ודרכם קיבלתי פידבק על העשייה שלנו. אף פעם לא ידעתי איך הדבר שאנחנו עושים נוגע באנשים. לאט לאט התפתח בי הרצון להרחיב את האופציה הזאת ולבסס את האירוח כענף נוסף. ב-2018 הצטרפתי באופן רשמי למשק ופתחנו קונספט אירוח ומאז ועד היום אני מנהלת את מרכז המבקרים ואתר האונליין שלנו, מעבירה סדנאות וסיורי יין ומנהלת את כל האירועים במשק.
יודעת חקלאית פיקחת
עולם הגפן דומה לעולם הדבוראות?
הם דומים מעצם היותם תחומים חקלאיים שמושפעים מהשינויים שמתרחשים בטבע. בדבורים זה הרבה יותר מורגש - כשאין גשם, אין פריחה, אין צוף, אין דבש. השנה זאת השנה הכי קשה שהייתה.
חוסר שליטה מובנה.
אין ממש ברירה, כדי להיות חקלאית את צריכה להיות אופטימית ולהאמין ששנה הבאה תהיה יותר טובה.
כשביקרתי אצלכם עם המשפחה בקיץ שעבר לפעילות בציר, לא היו ענבים לבצור כי הם נאכלו על ידי החזירים.
כן! החזירים באמת נכנסו בלילה שלפני הפעילות וחיסלו הכל! כשזה קרה לא ידענו מה לעשות - התפדחתי. ואז אמרתי - נגיד את האמת, דרך זה נספר לאנשים מה זאת חקלאות. זה לא מפעל. אם כל הפטיט סירה 2018 נאכל על ידי ציפורים, אז אין לי פטיט סירה 2018. טוב שבמקרה הזה יכולנו להביא ענבים מחלקה אחרת.
איך האירוח אצלכם נראה היום?
יש לנו מרכז מבקרים מקסים שבנוי מבקתת עץ שהקורות שלה מ-1840 מהרי האפלצ'ים במערב וירג'יניה. בסמוך אליה יש לנו את חורשת המשק עם עצי אקליפטוס ששתלנו כשהייתי בת שש, שם האורחים יושבים ונהנים מיין, גבינות ונשנושים. לפני שלוש שנים פתחנו גם עגלת קפה במתחם ויש בה כרירים, מאפים וסלטים, עם קפה מעולה. אנחנו עושים סיורי יין עם טעימות מודרכות, אירועי יין, אירועי פופ-אפ וגם אירועים פרטיים.
בעמל רב
בואי נחזור לסרט. ספרי עליו.
צילמתי את "עמלים" במשך 15 שנה, משנת 2010 עד 2025. התחלתי לצלם כשהבנתי שהדבורים הולכות ונעלמות. זה נורא הלחיץ אותי ואמרתי שאני חייבת לתעד כמה העבודה של הדבוראות היא מלאכה חשובה. הדבורים קריטיות לקיום שלנו, הן מאביקות 80% מהגידולים החקלאיים. אם לא יהיו דבוראים גם לא יהיו דבורים, כי דבורי הדבש נעלמו מהטבע.
כשהחלטתי שאני מתעמקת, נצמדתי למשפחה שלי והתבוננתי. זה מקצוע פסיכי - עקיצות, קור, חום, סחיבות, אכזבות. התמודדות עם חיים שלא בשליטה. מתוך זה צמח הסרט.
והגיע לדוקאביב!
כן! זה היה חלום, זה מה שכיוונתי אליו. זה נתן לסרט כרטיס כניסה לעולם וגם לי כיוצרת. זה היה מאוד מרגש. עד היום היו בערך 30 הקרנות והסרט ממשיך להסתובב בסינמטקים ובמקומות נוספים. בתקווה שנגיע גם לפסטיבלים בעולם.
"הסרט מדבר על העולם ההולך ונעלם - של דור של חקלאים שמוכנים לתת מעצמם לאדמה הזאת"
איפה אפשר לצפות?
ההקרנות הקרובות בנובמבר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ובפסטיבל דוקגליל ובדצמבר בבית גבריאל ובסינמטק תל אביב. התכנית היא להמשיך להסתובב איתו בארץ ובפסטיבלים בעולם. לוח ההקרנות יתעדכן בקרוב באתר הסרט: www.mybeefamily.com
אני הזמנתי כרטיסים להקרנה בבית גבריאל, מצפה לזה. עוד משהו מעניין שקורה בקרוב?
בשבת הקרובה יש את חגיגות הבוז'ולה, משיקים סנג'ובזה צעיר וסירה צעיר. זה אירוע שאנחנו עושים 20 שנה. את כבר צפונית, את יכולה לבוא!
תגובות