יעל מלצר מובילה את החקלאות המחדשת בישראל

טל טאובר בשיחה עם עם יעל מלצר, מנכ"לית Regen IL, המרכז לחקלאות מחדשת בישראל

יעל מלצר. צילום: טל בדרק

היי יעל, כיף לדבר. ספרי על עצמך 

יעל מלצר, גרה בתלמי אלעזר. אמא לארבעה ילדים.

הרקע שלי הוא מעולמות החינוך, הייתי גננת ומדריכת הורים. לפני חמש שנים, בשלהי הקורונה, הגן שעבדתי בו נסגר ותכננתי לפתוח גן משלי, עד שגיליתי שאני בהריון עם בתי הרביעית. זה לא הסתדר עם לוחות הזמנים והתוכניות השתנו. הייתי צריכה עבודה, והגעתי לחממה האקולוגית בעין שמר. זו עמותה וחווה חקלאית, שעוסקת בעיקר בחינוך לחקלאות וטכנולוגיה לילדים ונוער, ובזמנו חיפשו מישהי שתקים תכנית לימודים למבוגרים לחקלאות "מודרנית" (אגרוטק, פודטק, קיימות). 

וזה דיבר אליך?

אמרתי לעצמי - תכניות לימוד אני יודעת לעשות בעיניים עצומות, בקהילה ואנשים אני מבינה, וחקלאות זה משהו שאפשר ללמוד. ככה נחשפתי לעולם החקלאות בכלל והקיימות בפרט.

אדמה חדשה

אנחנו הכרנו לפני שנה בקורס שקמה (שינוי קיימות למקבלי החלטות) של TNS, שם התוודעתי לעמותה שהיום את המנכ"לית שלה, RegenIL, המרכז לחקלאות מחדשת בישראל.

בחממה האקולוגית פגשתי איש יקר, משקיע אימפקט בשם גדי קני שסיפר לי שיש קהילה של חקלאות מחדשת בארץ משנת 2022. נחשפתי לקהילה של אנשים שמדברים את אותה השפה. הקהילה הבינה שכדי לקדם את החקלאות המחדשת בארץ צריך לפעול במסגרת גוף, ישות משפטית. מתוך זה נולדה העמותה שנוסדה בכ"ט בנובמבר 2024, והיום מנהלת קהילה של מעל 400 אנשים, שהם הכוח המניע. 

5 עקרונות מפתח בחקלאות המחדשת

בואי נתחיל מהבסיס - מה זה בכלל חקלאות מחדשת?

חקלאות מחדשת (regenerative agriculture) היא חקלאות שמחדשת את משאבי הקרקע. 

היא מבוססת על 5 עקרונות. הראשון הוא שמירה על שורשים חיים באדמה כל השנה. בחקלאות קונבנציונלית, הקרקע בין הגידולים השונים או בין עצי המטעים נשארת חשופה וריקה. לפני כל זריעה "מנקים" את השטח לחלוטין - אם מגדלים כותנה, למשל, מחטאים את השטח. אבל בחקלאות מחדשת רואים את המשק החקלאי כמערכת אקולוגית חיה שלא צריכה לאתחל בין גידול לגידול. השורשים החיים מזינים את הקרקע, משפרים את המבנה שלה ושומרים על המערכת בריאה.

מעניין, שינוי תפיסתי. 

עיקרון נוסף הוא עיבוד מינימלי של הקרקע. אפשר לבצע קילטור ופעולות מכניות,  אבל חשוב להבין שכל עיבוד פוגע במבנה היציב של הקרקע. לכן השאיפה היא להפריע לה כמה שפחות.

עוד עקרון חשוב הוא שמירה על מגוון ביולוגי, לאפשר לגידולים שונים לצמוח באותו שטח. 

זה כבר שלושה. מה עוד?

שילוב בעלי חיים - בחקלאות המחדשת, בעלי החיים הם חלק אינטגרלי מהמערכת. מאז המהפכה החקלאית התחלנו לביית את החיה ולהפריד בין חקלאות צמחית לחקלאות מן החי. התנועה המחדשת מציעה לאחד אותן מחדש: בעל החיים יכול לקבל וגם לתרום הרבה עם פחות תשומות מבחוץ. למשל, הפרשות בעלי החיים הן קומפוסט טבעי, והצעדים שלהם הופכים את האדמה באופן טבעי. הם מקבלים את המזון שלהם מהשטח, אז לא צריך לגדל מספוא בנפרד ומתפנים שטחי חקלאות לגידול המזון שלנו.

עקרון נוסף הוא לשמור על הקרקע מכוסה בצמחיה. פעם נחשב טוב שיש מצע "נקי", אבל היום מבינים שקרקע מכוסה היא חיונית לספיגת מים, למגוון ביולוגי, למאביקים. כיסוי הקרקע יכול להיות פרחי בר, גידול כפול (double cropping), או שאריות צמחים שנשארות אחרי הקטיף.

מה הקשר?

עקרון אחרון שהוא תמצית התנועה: הכל תלוי בקונטקסט. לכן מדברים על עקרונות ולא על פרקטיקות קבועות. בחקלאות הקונבנציונלית יש פרוטוקול מדויק לגידול אבוקדו למשל, גם בחקלאות האורגנית יש פרוטוקול. אבל בחקלאות מחדשת אין מתכון אחד: צריך לראות את השטח הספציפי. גם אם לשתי חקלאיות יש מטע אבוקדו, לא בטוח שהן יבצעו את אותן פרקטיקות. כי התנאים שלהן שונים - סביבתית (מזג האוויר, השיפוע, סוג הקרקע) וגם חברתית-כלכלית (יכולת להעסיק עובדים, גישה למשאבים). כל חקלאי צריך למצוא את הדרך המתאימה למציאות שלו.

מה הקשר בין חקלאות אורגנית למחדשת?

התנועה המחדשת נולדה מתוך החקלאות האורגנית, מתוך חיפוש להתמקד יותר במהות ופחות ברגולציה. בארץ אנחנו בקשר מאוד טוב עם התנועה האורגנית כי אנחנו מבינים שכולנו עדיין בחיתולים בכל מה שקשור לחקלאות סביבתית, ומנסים לקדם הרבה יוזמות יחד, בחזית אחידה. תחת המטריה של חקלאות סביבתית יש גם ביודינמית, אגרופורסטי, גני ירק ועוד. חקלאות שמדברת על מערכת שלמה.

נשמע כמו תנועה שהיא מעבר לאגרונומיה.

בדיוק, מעבר לזה שהיא תנועה אגרונומית שמחדשת את משאבי הקרקע, היא גם תנועה חברתית-כלכלית. ברגע שאת מחדשת את משאבי הקרקע, את מתחילה לעבוד פחות קשה ולהשקיע פחות תשומות. אם את מוציאה פחות והתפוקות שלך הן אותו דבר ולפעמים אף יותר, החשבון הפשוט הוא שאת מרוויחה יותר. זה מחדש גם את המשאבים הכלכליים, וגם את המשאבים הקהילתיים. 

חלק מהעקרונות של החקלאות המחדשת מיושמים גם בהקשרים נוספים, למשל המגוון הביולוגי שדיברנו עליו יכול להתייחס למגוון של גידולים חקלאיים, וגם למגוון עיסוקים שמאפשרים לשפר את היציבות הכלכלית ולא לשים את כל הביצים בסל אחד, לדוגמה מפעל לעיבוד תוצרת, שמאפשר להשתמש גם בפירות סוג ב' או ג'.

"הזמן עובר ככה והאדמה - נחה?"

למה צריך ארגון כזה בישראל? מה אתם מקווים להשיג?

לשנות את המערכת החקלאית בישראל. אנחנו מבינים שחקלאות קונבנציונלית היא לא בת קיימא, ואם אנחנו נמשיך בה, תוך 15-20 שנה לא יהיו אדמות לגדל עליהן, או שהן יהפכו להיות לא פוריות או שהן ייסחפו, וליטרלי לא תהיה אדמה. 

מי שותפים לתהליך הזה?

השחקנים במערכת הם החקלאים מכל סוגי החקלאות, וגם אנשי מדיניות (משרד החקלאות, הבריאות, הגנת הסביבה), חוקרים (הגנת הצומח, קרקע), יזמים, סטארטאפיסטים, פילנתרופיה, סביבה, חינוך, קולינריה. בקהילה שלנו יש את כל המגוון. כדי לשנות את המערכת חייבים את כל השחקנים, ותפקידנו לוודא שתהיה תקשורת בין היוזמות שצומחות בארץ.

במה אתם עסוקים בימים אלה?

אחת המשימות החשובות היא הנגשת ידע. הבנו שצוואר הבקבוק הוא הדרכה חקלאית מתאימה, וזאת אחת המשימות החשובות שלנו, יחד השותפים מהתנועה העולמית ומהאקוסיסטם המקומי.

בפועל, כמה חקלאים באמת עובדים לפי העקרונות האלה?

אני לא יודעת לומר מה הנפח, נדרש מיפוי של השטח, וגם צריך לזכור שאין לחקלאות מחדשת הגדרה פרקטית קשיחה, יש לה עקרונות ויש גם חפיפה עם רעיונות שונים, למשל גני הירק הם קהילה בפני עצמה והם גם חלק מהקהילה שלנו.

הקהילה המחדשת

איך נראית הפעילות של הקהילה?

לצד קבוצת ווטסאפ פעילה, במסגרת פעילות העמותה מתקיימים ארבעה עד שישה מפגשים בשנה במקומות שונים בארץ.

מה קורה במפגשים?

בכל פעם נפגשים אצל חקלאי אחר שמיישם בפועל את העקרונות של החקלאות המחדשת. במפגשים נחשפים לעוד תוכן מעשיר ולכלים מעשיים, למשל על הכלכליות של חקלאות מחדשת, חשיפה לעולם הקואופורטיביים ועוד תכנים שעולים מהצורך בשטח. המפגש הוא גם חברתי ומשלב קהילה, אוכל, יין ויצירת קשרים אישיים. בסוף השינוי קורה כי יש אדם שפגש אדם ונעים להם לעבוד יחד.

החקלאות הקונבציונלית היא גברית מאוד, איך זה אצלכם?

יש חקלאיות, זה הגיוני כי השפה של החקלאות המחדשת היא שפה אחרת, רכה יותר, של סביבה, של קיימות, של שיתוף פעולה והקשבה למערכת.

מה מקבלים החברים והחברות בקהילה?

נהנים מהפלטפורמה של שיתוף הידע. מפגשי קהילה, חיבורים, וובינרים מקצועיים, ויכולת להשפיע ולהיות חלק מהתווית הדרך לקידום החקלאות המחדשת.

למי מתאים להצטרף?

כל מי שהעולם של חקלאות מחדשת מעניין אותה, אנחנו מאמינות שכל אחת יכולה להביא את הערך. חשובה לנו ההיכרות האישית, אז חשוב לנו לדבר לפני זה ונשמח לצרף. ממש לא רק חקלאיות. וגם אם יש מישהו שרוצה להיות חקלאי ולא יודעת איך לעשות את זה, זה גם משהו שאנחנו עוזרים, ונשמח שיצטרפו דור צעיר.

איחולים לשנה החדשה?

שתהיה שנה טובה. אנחנו עוסקות בתהליכים איטיים. גם כששותלים עץ הוא מתחיל להניב רק תוך חמש שנים במקרה הטוב. אבל כשיש חיבור אמיתי בחזון ובמטרות, הכל אפשרי. צריך להאמין בחזון ובדרך. למען עתיד הילדים שלנו.

איפה אפשר למצוא אתכם?

בפייסבוק, בלינקדין ואפשר לשלוח מייל: info@regenil.org