כתבה: סיון נוימרק
גילוי נאות, נבוך ומבויש: נכון למועד כתיבת שורות אלו נפלה בחלקי הזכות לבקר באיטליה פעם אחת בלבד, וגם זה - במסגרת טיול של ועד עובדים (שם התאגיד וההסכם הקיבוצי שמור במערכת). אז בין עצירת סנדוויצ'ים ארוזים ועבשים אחת לאחרת והוויכוחים בין מזל לשמחה ממחלקת הנהלת חשבונות על המקום באוטובוס הקבוצתי, לא ממש הזדמן לי לטעום ולחוות את איטליה כפי שרציתי וציפיתי (רמז: עם המון יין).
אז איך זה שאני בכלל מעיזה לכתוב על זן ענבים איטלקי?
אולי דווקא בגלל החסך הפיזי על אדמות איטליה, הרי שבעודי פוסעת ומגלה את דרכי בעולם היין, יצא שהתמקדתי יותר ויותר בחוויות טעימה והתעמקות ביינותיה של מדינת המגף המרתקת. בלי הקלישאות הנדרשות, רק אגיד שמצאתי שיש משהו במגוון העצום שאיטליה מציעה - ביין ובקולינריה – שקשה לי לעמוד בפניו. וכאחת שחובבת להתנסות כמה שיותר, איטליה מספקת לי את המצע הבלתי נגמר הזה. כמו התמכרות. ותמיד איכשהוא נלווים לכך המון סיפורים שעושים לך נעים בבטן מעבר ליין עצמו – על החקלאות המקומית והאגרונומיה, על אהבת אדמה ועל משפחתיות. מדינה רומנטית, גם מרחוק. אז נכון, אמנם טרם הזדמן לי לחוות את איטליה עם רגליי, אבל בינתיים אני דואגת לטייל בה דרך הפה והאף. וככל הניתן – דווקא במחוזות הפחות מוכרים או פופולאריים לטייל הישראלי (וד"ש לועד העובדים מהמערכה הראשונה).
בארצנו הקטנטנה התבסס מעמדם של מספר אזורי יין מאוד ספציפיים באיטליה ומספר זנים ששמם כבר הולך לפניהם (וד"ש לסנז'ובזה, פרימיטיבו, נביולו, ברברסקו, ועוד). התפיסה שהזנים האלו והעשייה היינית האופיינית להם באזורים ספציפיים באיטליה, יותר מתאימה לחיך הישראלי (ועוד ד"ש לקברנה סוביניון בחביות), אז במשך שנים היה להם פה בארץ מקום עודף ויחסי ציבור מופלאים.
בזכות הגלובליזציה, הטכנולוגיה וקלות שינוע של מידע וסחורה (ד"ש למאה העשרים), נפתחה בפנינו האפשרות לגלות אזורים חדשים וזני ענבים עם שמות סקסים ומתגלגלים על הפה במיוחד. נסו למשל להגיד את שם הזן "קוקוצ'ולה", בלי לגלגל את המילה במבטא איטלקי הולם (ואולי איזו מחוות זרוע-יד מתאימה).
אז היה מאתגר במיוחד לבחור אזור וזן לכתוב עליו, אבל החלטתי להתחיל דווקא עם ענב לבן, נחבא אל הכלים (ועכשיו ד"ש לפינו גריג'ו המפורסם) וארומטי במיוחד - פקורינו.
זן המזוהה עם אזור אברוצו (Abruzzo) ומרקה (Marche) ונהנה מפסגותיהם של הרי האפנינים מצד אחד, ונהנה מחופיו של הים האדריאטי מצידו השני. שמו של הזן נגזר מהמילה "כבש" (פקורה) קטנה, על שם גזע הכבשים שנהגו בנדודן לפסוע בין הכרמים ולהנות בעיקר מנשנוש פירותיהם. ואמנם הן נושאות שם ומקור זהה, אך אין קשר בין אותה גבינת כבשים מיושנת מאיזור רומא, לבין הזן והיין הזה. והגם שיש שיגידו שבטעימת יין הפקורינו, דווקא ניתן לחוש בטעמי אותה גבינה מפורסמת וארומות הכבשים שנותרו על הענב, נדמה שזה ניסיון לרומנטיזציה של הדבר. אבל, בינינו, מה כבר רע בקצת רומנטיקה?
פקורינו הוא זן מבין העתיקים באזור ונחשב למאתגר לגידול. הוא אף כמעט נכחד במהלך הדרך, אבל שוקם באופן מופלא על ידי קבוצות צעירים בשלהי המאה העשרים שהשתלטה על אזורי הגידול ההיסטוריים. אזור הגידול – על רכסי האפנינים, מאפשרים לו את התנאים בהם הוא חושק – הגובה, הרוחות מהים והאקלים הייחודי לאזור. פקורינו גם זכה להכרה אזורית (IGT) המאפשרת הפקת יינות זניים מרשימים במיוחד.
זהו זן עם הבשלה מוקדמת, שמפיק יינות בעלי סוכר גבוה לצד חומציות מרשימה ולכן דרך עשייתו יכולה להפיק יינות עם מנעד מאוד רחב, לרבות רמות אלכוהול וחומציות משתנות. לרוב, הוא נבצר בבציר לילי וידני שמאפשר את שימור הארומות המובחנות שלו.
ואם עד כה לא הצלחתם להתחיל לחוש מה מורגש בפה ובאף, אז בכל מקרה תצפו ליין מאוד ארומטי (ולא, זו לא ארומה של גבינה). תמיד מורכב ובעל שכבות אך באותה נשימה הוא לא כבד, גם כשהוא על גבול האלכוהול הגבוה (ניתן למצוא יינות פקורינו זניים עם קרוב ל-14% אלכוהול). פרי אגס, אפרסק ומלון מצד אחד, לצד פריחה ירוקה ורעננה. בפה תורגש גם המינרליות והקריספיות האופיינית של האזור והאדמה (גיר, חרסית, חצץ) ושל הרוחות שמלטפות את צלעות ההר. קצת כמו טיול באפנינים במזג אוויר של אחרי גשם ראשון.
ואגב, רק למקרה שתהיתן – לא, הוא גם לא ממש מתאים לשתייה לצד גבינת פקורינו (ניסיתי), אבל כן יפרגן (ממש) לצלחת רעננה ונאה של דגה נאה.
למזלנו, ניתן למצוא ביטויים לא מעטים שלו בשוק בישראל ובחנויות היין המתמחות. רק צריך לדעת לבקש ולצאת מהקופסה (האיטלקית) הקבועה שלנו.
בתמונה: בקבוק הפקורינו הראשון שטעמתי בארץ מיקב פנטיני.
ותודה לקהילה הנהדרת הזו ולמנהלותיה ששוב הפקידו את אמונן בי והעניקו לי את הזכות האדירה לכתוב ולשתף בהגיגיי הבלתי מחייבים אך מלאי אהבה לתחום.
סיון נוימרק היא עו"ד בתחום הדיגיטל והטכנולוגיה ביום, מורה ליוגה בלילה. בין לבין, פועלת בתחום היין - יוצרת תוכן, מובילה סדנאות, טיולי יין (וטיולי יין ויוגה) בארץ ובעולם. אוהבת ועסוקה בליצור חיבור בין אנשים ובין אנשים ליין.
לפרופיל המקצועי של סיון לחצו כאן.
